מאז קריסת שוק המניות באוקטובר 1987 הידועה כ"יום שני השחור" — שוקי האופציות מציגים תופעה עקבית Volatility Skew באופן ספציפי, אופציות פוט מחוץ לכסף (OTM) נסחרות בתנודתיות גלומה גבוהה יותר מאופציות אט-דה-מני (ATM). "Put Skew" זה משקף את ההטיה המבנית של השוק לתמחר הגנה מפני ירידות — משקיעים חוששים מקריסות יותר משהם מצפים לראלי. מדובר בתבנית שהפכה לשזור עמוק בתמחור אופציות מניות בשווקים הגלובליים.
Volatility Skew איננו רק סקרנות תמחורית יש לו יסודות סטטיסטיים והתנהגותיים חזקים.

הסיבות לכך כפולות:

• היסטורית, כאשר שווקים יורדים, התנודתיות נוטה לעלות.
• תגובות קיצוניות בשוק נוטות להתרחש לעיתים קרובות יותר כלפי מטה — אירעו הרבה יותר מקרים של קריסות פתאומיות מאשר קפיצות חדות מעלה בטווח הקצר.

אבל עכשיו… קורה משהו נדיר

בשבועות האחרונים אנו עדים לאנומליה בולטת בשוק האופציות על מדד ת"א-35: אופציות פוט נסחרות בתנודתיות גלומה נמוכה יותר מאופציות קול. הSkew התהפך.
היפוך זה איננו רק "קוריוז תמחורי" הוא משדר שינוי במגמת הסנטימנט. משתתפי השוק אינם מתמחרים עוד פחד מירידה, אלא נערכים לאפשרות של עליות חדות. החרדה הרגילה שמאפיינת גידור מפני downside מפנה את מקומה לנינוחות, ואולי אף לאופטימיות. במובנים מסוימים, השוק החל "לפחד" יותר מלהחמיץ את העליות מאשר מקריסה אפשרית.

הזמן יכריע אם Skew חדש זה משקף אופטימיות מוצדקת או שמא מדובר בתקווה שווא שתותיר את השוק חשוף להפתעות כואבות.